בלוג

  עוד מחקר שהתפרסם בתחילת השנה הלועזית מראה שהחלפת מפרק ירך וברך באישפוז יום זו לא תופעה חולפת אלא, חלק מהשינוי שעובר על עולם החלפת המפרקים. בחודש שעבר התפרסם בכתב העת acta orthopaedica עוד מחקר שהראה שאפשר לבצע החלפת ברך וירך באישפוז יום בצורה בטוחה. במחקר שהשווה 116 מטופלים ששוחררו ביום למטופלים ששוחררו לאחר לילה אחד או יותר לא נמצא הבדל משמעותי בשיעור החזרה לאישפוז. יותר מזה. נמצא שאף אחד מאלו שחזרו לאשפוז לא חזר בגלל השחרור המוקדם. המחקר הזה מצטרף לשורה ארוכה של מחקרים שבסה"כ מראים שהחלפת מפרק באשפוז היא לא מדע בדיוני. המאמר הזה החזיר אותי בזמן לנסיעה שלי לעיר המקסימה דלפט בהולנד. הגעתי לדלפט כאורח של ד"ר והמייר. ד"ר והמייר הוא מהמנתחים מהמובילים בעולם בגישת ההחלמה המהירה מהחלפת מפרק. נסעתי לבקר אצלו במחלקה ההולנדית שלו לאחר זמן ממושך בו חקרתי את הגישות השונות להחלמה מהירה מניתוחים, קראתי מאמרים רבים וכבר החלתי לישם חלק ממרכיבי השיטה על המטופלים במחלקה שלי. נו.. כמו בכל סיפור טוב בשלב הזה אני צריך לכתוב "ומה רבה היתה הפתעתי". עד כמה שזה נדוש זה בדיוק מה שהיה. מה ראיתי? ראיתי מטופלים שעברו ניתוח ב 10:00 בבוקר יוצאים הביתה בשש בערב. ככה, פשוט, יוצאים מחדר ניתוח, שוהים כמה דקות בהתאוששות, עוברים למחלקה וישר עולים על בגדים של בית. פיזיותרפיסטית מגיעה מיד ומתחילה הליכה, תרגילים ו… לא יאמן… עליה וירידה במדרגות. כל זה שעתיים שלוש לאחר ניתוח החלפת מפרק! כשמסיימים אורזים את החפצים ויוצאים הביתה. אתם מבינים? הנוהל במחלקה שלי באותה תקופה היה שביום הניתוח נישארים במיטה, ביום שלמחרת הניתוח עוברים לשבת בכיסא ורק ביום השלישי מתחילים ללכת. האישפוז ארך לרוב שישה ימים או יותר. וכאן בהולנד… רק מטופלים שנותחו אחר הצהרים נשארו ללון לילה במחלקה. שני לילות? רק במקרים נדירים כשמשהו לא צפוי קרה. החלפת מפרק באשפוז יום… וואו! הרבה שאלות עולות. קודם כל, האם זה לא מסוכן? האם לא צריך קודם לחכות להתייצבות ראשונית ורק אם הכל בסדר לשחרר? מי משגיח על המטופלים בבית? מה עושים בבית עם הכאב? איך מסתדרים עם כניסה ויציאה מהמיטה, עם החלפת בגדים, אם יציאה לשירותים ועם מקלחת? אז קודם כל לא הייתי לוקח על עצמי לשחרר מטופלים ביום הניתוח בלי שראיתי שיש עם זה נסיון מתועד. רק כשעברתי על מספר גדול של מאמרים שתארו מעקב אחר החלפות מפרקים באשפוז יום ורק אחרי שראיתי שבמקומות אחרים בעולם לא התעוררו בעיות סביב החלפת מפרקים באשפוז יום, רק אז הסכמתי להביא את הגישה לארץ. וגם אז רק במקרים מסויימים שמתאימים לטיפול כזה. בגדול, המחקרים מראים שהשהות בבית החולים לא מורידה את הסיכון לסיבוכים. במקרים הנדירים מאוד שמשהו לא צפוי קורה בבית המענה הקיים בארץ הוא כזה שבעצם אין יתרון לשהייה בבית החולים. בנוגע לכאב, הטיפול בכאב בבית החולים אינו יותר יעיל מבבית. בסה"כ התרופות שנותנים בבית החולים הן אותן תרופות שנותנים בבית. היכולת לתפקד בבית ביום הניתוח היא הרבה יותר טובה ממה שאנשים חושבים. מטופלים רבים יכולים ביום הניתוח להגיע לבד לשירותים, לעלות ולרדת קומה שלמה של מדרגות, להתקלח ולהתלבש עם עזרה מינמלית. לאלו שאין עזרה אפילו מינימלית יהיה קשה כמובן להשתחרר ביום הניתוח אבל יהיה להם קשה במידה דומה מאוד להשתחרר למחרת או ביום שלאחר מכן. ומה היתרון? למה לברוח כל כך מהר מבית החולים? למה? כי זה בית חולים! הבית שלכם הוא בית בריאים. המחקר מראה שההחלמה בבית היא ההחלמה המהירה והבטוחה ביותר. הבית הוא המקום המוכר בו אתם שולטים בהדלקת ובכיבוי האור בחום ובקור, בשקט וברעש. הבית הוא המקום בו אתם קובעים מתי לקום ומתי לשון והמקום בו אתם יכולים לקחת את נוגד הכאב בדיוק כשהוא נדרש ולא בשעת חלוקת התרופות. והמשפחה…. אין לכם מושג כמה קל יותר לבני המשפחה להיות סביבכם בבית בלי נסיעות הלוך וחזור לבית החולים בלי לחפש חניה ובלי לשון על כורסא מתקפלת. צריך לזכור שהחלפת מפרק באשפוז יום לא מתאימה לכולם. עדיף להשאר לילה בבית חולים למי שגר רחוק מאוד מבית חולים, למי שאין לו עזרה בבית, מי שההתאוששות הראשונית שלו לאחר הניתוח אינה מאפשרת את העצמאות שתיארתי קודם, ולמי שמרגיש אי נחת עם הרעיון של שחרור כל כך מוקדם. בתור מי שמוביל את גישת ההחלמה המואצת מהחלפת מפרקים אני מסביר לכל מי שמוכן להקשיב: השיטה לא נועדה לאפשר שיחרור מוקדם, היא נועדה להחזיר את המטופל לתפקוד כמה שיותר מהר. השחרור המוקדם הוא לא מטרה. להיפך הוא אמצעי להאיץ את ההחלמה. בשעה 12:00 יצא המטופל מחדר הניתוח עם ברך שמאל חדשה. בשעה 21:00 באותו ערב הוא כבר יצא הביתה… מבסוט.