הבלוג שלי

מי שחושב על החלפת מפרק כדאי שידע
מה מחליף מפרקים חושב

You are currently viewing אני ואשתי עברנו ניתוח החלפת מפרק ירך

אני ואשתי עברנו ניתוח החלפת מפרק ירך

עוד שיעור חשוב קבלתי מהמזכירה שלי שרה. תאוריות זה דבר חשוב היא הראתה לי, אבל בלי שמיישמים אותן אין בהן תועלת של ממש. על מה אני מדבר? על החשיבות שיתוף בני המשפחה בתהליך המורכב של החלפת ברכיים או החלפת ירכיים. חשבתי שאני שם. מדבר על הנושא, כותב, מטיף. כולם כבר מכירים את נאום שלי על חשיבות שיתוף בני המשפחה. ד"ר כואבת לנו הרגל אני מצטט את הרב לוין. "אישתו כגופו" אני מחז"ל ואומר. בספר ההדרכה שלי על החלפת מפרק (החלמה מואצת) יש לי קטע ארוך שמיועד לבני המשפחה. ברור לי שככל אפשר כמנתח מומחה אני צריך לשתף את בני המשפחה בתהליך שקשור להחלפת מפרקים. לשתף בהחלטה, לשתף בהדרכה, לשתף במעקב, לשתף בדאגות ולשתף ושמחות.

אבל בסוף היום כשזה עמד למבחן נכשלתי כשלון חרוץ ושרה היא זו שהעמידה לי מראה מול העיניים.

רוברט לא הפסיק לחייך ולהתבדח אצלי במרפאה. נראה בטוח בעצמו. מנהל מפעל גדול בגמאלות חתיך הורס בן 74. מלא חיים. צליעה קשה. מוגבל בהרבה דברים שהוא אוהב לעשות. תנועה במפרק ירך ימין מוגבלת. בצילום מפרק ירך ימין נראת "שחיקת סחוס" בדרגה שמוגדרת כסוף הדרך. "צריך לעשות ניתוח?" הוא שואל. קיבל את הנאום הרגיל. ניתוח לשיפור איכות חיים. אין חובה. אפשר, כדאי רצוי, הכל לפי כמה זה מפריע לך וכמה אתה מוכן לקחת את הסיכון הקטן אמנם אך לא זניח לסיבוכים.

"טוב, אני לא יודע. בעצם לא כל כך מפריע לי הוא אומר." אשתו מתכווצת בכיסא. ברגע של הפסקה בשאלות שלי ובתשובות שלו היא מנדבת מידע. "ד"ר המצב קטסטרופלי. הוא כל הזמן מתלונן. כואב לו נורא והוא בוכה יום ולילה." רוברט מחייך אליה חיוך מריר ומלמל משהו מבטל. "רוברט, היא פונה אליו אתה צריך לעבור את הניתוח!" אני נדרך. חרד לאוטונומיה של המטופל. פוחד שרוברט, ילך לניתוח שלא ברצונו. ברית גברית נוצרת שבה האשה הדאגנית נדחקת לפינה. לי כמובן יש מידע חלקי מאוד.

רוברט שומע על הסיכויי הגדול להחזיר לעצמו את איכות החיים בעזרת החלפת מפרק הירך שלו, על ההחלמה המהירה מהחלפת ירך שאני עושה בגישה הקדמית ועל הסיכון הקטן לסיבוכים. מוכן לחשוב על זה. ואשתו… קיטור יוצא לה מהאזנים. "מה יש כאן לחשוב רוברט?! כמה פעמים דברנו על זה וכל פעם אתה נבהל ברגע האחרון." ברור שקשה לה אבל אני לטובתו. אם הוא יכול להנות מהחיים בלי ניתוח עדיף להמנע.

בסוף להפתעתי הוא החליט על ניתוח. אשתו בטלפון כל יום עם שרה מזכירתי. רופא השיניים שאליו שלחתי אותו לסקירה לפני הניתוח מצא מורסה. הניתוח נדחה. הוא רוצה לבטל. היא משתגעת ומשתפת את המזכירה שלי בתיסכולים על בסיס יומי. אחרי כמה דחיות יום הניתוח מגיע. הפעם הניתוח עבורי לא פשוט. הפגיעה במפרק במצב מאוד מתקדם ורוברט איש גדול מידות. אבל הניתוח עובר בשלום וכמו שאני מצפה לאחר החלפת מפרק ירך בגישה קדמית 4 שעות לאחר הניתוח רוברט מסתובב במחלקה עם ההליכון שלו. לא ממש נשען עליו. למחרת אני מגיע לבקר אותו. רוברט בגפו. עצמאי כזה. אשתו תגיע עוד מעט. אני מבצע בדיקה שגרתית, מסריט את ההליכה יוצאת הדופן שלו, מדריך אותו על הדברים שהוא צריך לעשות בבית ועל הסימנים שהוא צריך להיות עירני להם שעלולים לבשר על בעיה לא צפויה. מכתב שחרור, חיבוק והביתה.

ביום שישי 4 ימים לאחר הניתוח שרה מספרת לי שאשתו של רוברט דווחה שעדיין לא הגיע פיזיותרפיסט להוליך אותו. בשני טלפונים אני מוצא את האחראי על טיפולי בית בירושלים וכבר באותו יום הגיע פיזיותרפיסט ושלום על ישראל.

היום שרה מנדבת לי את כל הפרטים שנעלמו ממני. לא חוסכת ממני את שבט המחנכת שלה. מסתבר שלפני שנה רוברט קיבל הפניה לניתוח החלפת ירך. הוא חשש נורא והחליט שלא משנה כמה כואב לו הוא לא הולך על ניתוח החלפת מפרק. ככל שהכאב הפך בלתי נסבל ככה רוברט נהיה פחות נסבל כלפי בני המשפחה שלו. הוא הפך להיות איש נרגן על גבול הבלתי נסבל. היה ברור לאשתו ובמובן מסויים הוא הודה בכך, שהוא רוצה לעבור את הניתוח אבל הוא לא רצה להיות זה שמחליט ולכן הוא שמח שלאחר התנגדות סמלית מצידו, אשתו היא זו שמחליטה עבורו. כל הניסיון שלי לכרות איתו ברית ולהוציא את אשתו מהמשוואה היה טעות. שרה מספרת כמה אשתו של רוברט היתה בהלם כששמעה שיום לאחר הניתוח הוא חוזר הביתה. היא לא ידע איך תסדר איתו, היא שצריכה לטפל בכל בו. הרי רוברט עבר ניתוח גדול. מה צריך לדעת? ממה להזהר? מתי צריך לדווח על בעיה? איך בכלל נראות בעיות? אף אחד לא דיבר איתה. נכון שרוברט הוא בגיר והוא יכול היה להעביר את כל המידע שנתתי לו אליה אבל ראשית אנחנו הגברים לפעמים פחות מעשיים ולא פעם מרכיבים את משקפי "הכל יהיה בסדר" בלי שיש לזה הצדקה. על זה שהפיזיותרפיסט לא הגיע עמדה האישה והיא זו שדאגה שאני אדאג לפתור את הבעיה.

אשתו של רוברט היתה הקמב"צית של ניתוח החלפת מפרק הירך של רוברט ואיכשהו אני בתור המ"פ שכחתי להזמין אותה לתדריך. ולא העברתי לה את המודיעין העדכני ולא השארתי תדר קשר פתוח. שוב למדתי מהסיפור כמה חשוב לקיים את מה שאני מטיף לו.

הייתי מאוד שמח אם בן משפחה שלכם עבר ניתוח החלפת מפרק ירך וגם אם עבר ניתוח החלפת ברך, שתספרו על החויה שלכם בתור בני משפחה. אשמח אפילו עוד יותר לשמוע מה אתם מרגישים בנושא אם בן משפחה שלכם עתיד לעבור החלפת ברך או החלפת ירך.

כתיבת תגובה